שלושה סרטים, שלושה עולמות – רשמים מוקדמים מהפסטיבל הקולנוע ירושלים

אין עוד פסטיבל כמו פסטיבל הקולנוע ירושלים. השילוב בין אולמות האבן הירושלמיים, קהל חובב קולנוע מכל רחבי הארץ, ורפרטואר נועז שמערב בין קלאסיקות לאוצרות עכשוויים – יוצר חגיגה תרבותית אמיתית. ביום שישי האחרון מצאתי את עצמי נשאבת לשלושה עולמות כל כך שונים, שכל אחד מהם ממשיך להדהד בי גם ימים אחרי.

הנה שלושת הסרטים שתפסו לי את הלב, כל אחד בדרכו:

אבודים בבולטימור (The Baltimorons)

ארה"ב, 2024 | בימוי: ג’יי דופלאס

לפעמים קומדיה קטנה יכולה לחשוף אמת גדולה. זה מה שקורה ב"אבודים בבולטימור", סרט רגיש וחד שמתרחש בלילה אחד של חג מולד, כשהכול אמור להיות מושלם – אבל כמובן שלא. קליף, שזקוק בדחיפות לרופא שיניים, ודידי, שמסתבכת עם קרוביה, מגלים שאפילו בתוך כאוס משפחתי, אפשר למצוא שותפות, רגע של חסד, ואפילו קצת צחוק.

ג’יי דופלאס מצליח לביים את הסרט כמו שיחה ארוכה ומוזרה בבית קפה פתוח עד מאוחר. לא מנסה לרגש בכוח, לא "לשבור" אותך – פשוט להיות עם הדמויות. וזה עובד. זהו סרט שמצחיק אותך לאט, אבל בסוף גורם לך להחסיר נשימה.

 איים (Islands)

גרמניה, 2024 | בימוי: יאן-אולה גרסטר

מי שחיפש דרמת מתח בסגנון פילם נואר, אבל לא ויתר על פיוט – מצא אותה כאן. טום, מדריך טניס באתר נופש עלוב באיים הקנאריים, מוצא את עצמו בסחרור של לילות שיכורים, נופים בוהקים, ואב שנעלם. משם מתחילה חקירה פרטית, כמו מתוך ספר בלשי רך, שבה הגבולות בין בריחה לחיפוש מיטשטשים.

גרסטר – שזכור מהסרט "Oh Boy" – ממשיך לספר על גברים תלושים, הפעם מול נוף ים פתוח. הסרט לא צועק, לא רץ, אלא מתגנב פנימה. הוא מלטף, ואז דוקר. יש בו תחושת תלישות אוניברסלית שכל צופה בודד יזהה מיד – הרצון לברוח, וגם לחזור.

נגררת (Tow)

ארה"ב, 2024 | בימוי: סטפני ליינג

מבוסס על סיפור אמיתי, וזה מורגש בכל פריים. גיבורת הסרט-אולגה, בגילומה המדויק של רוז ביירן, נלחמת להשיב את ה"נגררת" שלה – רכב ישן, כעור ולא חוקי, שהוא גם מקור הפרנסה שלה וגם ביתה הנייד. מסע משפטי שהופך למסע זהות, ומפגש בין נשים שמסרבות לוותר.

"נגררת" הוא סרט עם לב, אבל כזה שיודע גם לבעוט. סטפני ליינג מביימת בלי סנטימנטליות מיותרת, אלא עם עין עוקצנית, הומור חתרני, וביקורת נוקבת על איך החברה מתייחסת למי שאין להם גיבוי, כסף או "נראות תקינה". הקהל צחק, מחא כפיים – וגם נשאר שקט קצת אחרי הכתוביות. וזה אומר הכול.

פסטיבל הקולנוע ירושלים לא מפסיק להפתיע. כל שנה נדמה שהוא נהיה עוד קצת יותר מדויק, חכם, נועז – והשנה, השילוב בין שלושת הסרטים האלה הפך את החוויה שלי לא רק למרתקת, אלא גם עמוקה.

בין בולטימור לאיים הקנאריים, ובין גרירת רכבים לאנושיות עירומה – כל אחד מהסרטים האלו מצליח להזכיר לי למה אנחנו חוזרים שוב ושוב לאולם החשוך: כדי להרגיש, לחשוב, ולפעמים פשוט לדעת שאנחנו לא לבד.

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2025:

פסטיבל הקולנוע ירושלים יתקיים השנה בתאריכים 17-26 ביולי. הפסטיבל יציג תכנית אמנותית עשירה הכוללת עשרות בכורות של סרטים מרחבי העולם, חשיפה ראשונה של מיטב הקולנוע הישראלי, כמו גם סרטים מדוברים שגרפו פרסים בפסטיבלים מובילים בעולם ובהם ברלין, קאן, ונציה, סאנדנס ואחרים.

פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהגתה ויזמה כלת פרס ישראל ומייסדת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, נחשב למוביל ולחשוב בישראל, נהנה ממעמד יוקרתי גם בזירה הבינלאומית והתבסס כאחד מפסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם. בפסטיבל צפויים לבקר כ-70 אלף חובבי קולנוע ותרבות מהארץ ומהעולם, ומוזמנים אליו אורחים רבי מעלה מתעשיית הקולנוע הבינלאומית לצד אנשי קולנוע ישראלים, בהם שחקנים, במאים, מפיקים, מנהלי פסטיבלים, מנהלי קרנות קולנוע ועוד.

 מנהל הפסטיבל: רוני מהדב-לוין, מנהל אמנותי: אור סיגולי

 פסטיבל הקולנוע ירושלים מתקיים בתמיכת משרד התרבות, קרן ון ליר, הקרן לירושלים ועיריית ירושלים.

 פרטים מלאים, מועדי הקרנה והזמנת כרטיסים - דרך האתר הרשמי של הפסטיבל.

https://jff.org.il/he