רק שלושה צמחים נותרו בעולם: הקרב להצלת לשון השור הנגבית לפני שתיעלם מהטבע

צילום מרב לבל וין רשות הטבע והגנים

מין צמח נדיר במיוחד שגדל רק בישראל הגיע לסף הכחדה. רשות הטבע והגנים מובילה מאמץ מיוחד לשימורו מהקמת גן מקלט ועד ניסויי זריעה במדבר.

בעולם שבו מינים רבים של צמחים ובעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה, ישנם מקרים נדירים במיוחד כאלה שבהם אוכלוסייה שלמה של מין מסוים כמעט ונעלמת לחלוטין. אחד המקרים החריגים ביותר בישראל הוא של הצמח לשון שור נגבית, מין נדיר במיוחד שכיום נותרו ממנו בטבע שלושה פרטים בלבד כולם בישראל.

מדובר בשיח נמוך ממשפחת הזיפניים, המוכר בזכות פריחתו הכחולה-סגולה המרשימה. הצמח פורח בדרך כלל מאמצע החורף ועד סוף האביב, אך בית הגידול שלו מצומצם מאוד ונמצא באזור מדברי רגיש במישור ימין שבנגב.

במהלך השנים האחרונות נרשמה ירידה חדה במספר הצמחים בטבע. אם בשנת 2020 נמנו בשטח כ-66 פרטים, הרי שב-2024 נותרו 28 בלבד. בשנת 2025 המספר ירד לשישה, וכיום לפי נתוני רשות הטבע והגנים שרדו בטבע רק שלושה צמחים.

הירידה הדרמטית במספר הפרטים מדגישה את הסיכון הממשי להכחדת המין, ואת הצורך בפעולות שימור מיידיות כדי להציל אותו.

כדי למנוע את היעלמותו של הצמח, החלה כבר בשנת 2014 תוכנית שימור ייעודית. במסגרת התוכנית הוקם גן מקלט באזור ממשית, שבו גדלים כיום כ-50 צמחים בוגרים בתנאים מבוקרים.

הגן מאפשר לחוקרים לשלוט בתנאי הסביבה, כולל השקיה שמותאמת לעונות השנה. לאחרונה הצטרפו לגן גם כ-70 צמחים נוספים שהגיעו מבנק הגנים של מכון וולקני.

אחוזי ההישרדות של הצמחים בגן המקלט עומדים על כ-40%, נתון שמאפשר איסוף זרעים והתרבות טבעית בתוך האתר.

בנוסף לגידול בגן המקלט, החלו חוקרים בניסויים שמטרתם להחזיר את הצמח לסביבתו הטבעית.

בנובמבר 2025 נזרעו 220 זרעים של לשון שור נגבית בשמורת אירוס ירוחם. במהלך חורף 2026 כבר נצפו נבטים ראשונים סימן מעודד לכך שהניסוי עשוי להצליח, אם כי הדרך לשיקום אוכלוסייה יציבה עדיין ארוכה.

בהמשך מתוכננות זריעות נוספות בשנת 2027 באזורי נחל ימין ונחל אפעה, בתקווה ליצור אוכלוסיות חדשות שיצליחו לשרוד גם ללא התערבות אנושית.

צילום מרב לבל וין רשות הטבע והגנים

במקביל לפעולות השימור, רשות הטבע והגנים השקיעה מאמצים גם בשיקום בית הגידול הטבעי של הצמח. הפרויקט, בעלות של כ-600 אלף שקלים, כלל בין היתר בניית חומת אבן גבוהה שמטרתה למנוע סחף קרקע באזור שבו גדל הצמח. סחף הקרקע היה אחד הגורמים שהקשו על הצמחים לשרוד בשטח.

בנוסף מתוכננת התקנת מערכת השקיה שתסייע לצמחים בשנים הראשונות להתבסס, במיוחד בשנים שבהן כמות המשקעים אינה מספקת.

לאחר סיום העבודות מתכננים ברשות לפזר זרעים וצמחים מגן המקלט חזרה לשטח הטבעי, בתקווה שהאוכלוסייה תוכל להתחדש ולהתרבות באופן עצמאי בעתיד.

לדברי מרב לבל וין, אקולוגית צמחים בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, מצבו של לשון השור הנגבית מדגיש עד כמה חשוב לפעול במהירות.

לדבריה, הצמח נמצא כיום על סף הכחדה מוחלטת, ולכן כל פרט שנותר בטבע הוא בעל חשיבות עצומה. שילוב בין גן מקלט לבין ניסויים בשטח מאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את תנאי ההישרדות של הצמח ולנסות להשיב אותו לטבע.

לדבריה, מדובר לא רק בפרויקט שימור, אלא באחריות כלפי הדורות הבאים לשמור על המגוון הביולוגי של ישראל.

צילום מרב לבל וין רשות הטבע והגנים