ספיידרמן חוזר למסך: יותר מדי זמן באוויר, פחות מדי ריגוש
- מיכל ברוטפלד
- 31 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
הגעתי ל"ספיידרמן: יום חדש" עם ציפיות די ברורות: קצת אקשן, קצת הומור, קצת טום הולנד מתנדנד בין בניינים, ובסוף לצאת מהאולם עם חיוך וחשק לעוד.
בפועל, יצאתי עם שאלה אחת מרכזית: האם באמת היינו צריכים 145 דקות בשביל זה?
כן, הסרט נמשך שעתיים ו־25 דקות, וכן, מרגישים כמעט כל דקה. לא כי הוא גרוע, אלא כי הוא פשוט לא תמיד יודע מתי להתקדם. יש רגעים שבהם העלילה זזה, יש רגעים שבהם היא נעצרת, ויש רגעים שבהם נדמה שהיא יצאה להפסקת קפה ושכחה לחזור.
פיטר פארקר לבד, ואנחנו איתו
הסרט ממשיך את הסיפור של פיטר פארקר אחרי אירועי הסרט הקודם. האנשים הקרובים אליו אינם זוכרים אותו, והוא נאלץ להתחיל מחדש, לבד ובלי יותר מדי עזרה.
על הנייר, זו נקודת פתיחה מצוינת. יש כאן בדידות, אובדן, זהות ומשבר אישי, כל החומרים לסיפור רגשי באמת. בפועל, הסרט מצליח לגעת בזה, אבל לא תמיד מצליח להפוך את זה למשהו שסוחף אותנו עד הסוף.
טום הולנד עדיין מקסים בתפקיד. הוא מצחיק, רגיש ומתאים מאוד לפיטר פארקר, וגם כשהקצב נחלש הוא מצליח לשמור על הנוכחות שלו. זנדאיה, כרגיל, מוסיפה חן ועניין, אבל התחושה היא שהסרט לא נותן מספיק מקום לחיבור בין הדמויות כדי שנרגיש באמת מעורבים.
יש אקשן, אבל איפה ההתלהבות?
ברור שיש כאן קרבות, אפקטים, נבלים, ריצות, קפיצות ותעופה בין בניינים. בכל זאת, לא באנו לראות דרמה צרפתית איטית.
חלק מסצנות האקשן נראות מצוין על המסך הגדול, אבל מעטות מהן באמת מצליחות להפתיע. אחרי כל כך הרבה סרטי מארוול, כבר קשה לגרום לקהל להתרגש רק מעוד פיצוץ, עוד מרדף ועוד דמות שנכנסת בפריים בדיוק בזמן.
יש רגעים יפים, יש סצנות מושקעות ויש כמה קטעים מהנים, אבל לא היה רגע שגרם לי לחשוב: וואו, בשביל זה באתי לקולנוע.
כל החומרים נמצאים, אבל המתכון קצת התפקשש
לסרט יש הכול: גיבור אהוב, שחקנים טובים, תקציב גדול, אפקטים מרשימים והומור במקומות הנכונים.
ובכל זאת, משהו בחיבור ביניהם לא עובד עד הסוף. העלילה עמוסה, הקצב לא אחיד, וחלק מהסצנות מרגישות יותר כמו הכנה לסרט הבא מאשר כמו חלק מסרט שלם שעומד בפני עצמו.
התחושה היא שאפשר היה לקצר, להדק ולוותר על כמה עצירות בדרך. עריכה מעט יותר נמרצת הייתה עושה לסרט רק טוב, וגם לנו.
אז האם כדאי לראות?
למעריצים של ספיידרמן ושל מארוול כנראה אין כאן בכלל שאלה. הם יגיעו, יראו, ינתחו ויחכו לסצנה שאחרי הכתוביות.
לכל השאר, כדאי להגיע עם ציפיות מתונות ועם סבלנות. הסרט נראה טוב, טום הולנד עדיין עושה עבודה מצוינת ויש כמה רגעים מהנים, אבל הוא ארוך מדי, מעט משעמם בחלקים ולא מלהיב כמו שהיינו מצפים מסרט חדש של ספיידרמן.
השורה התחתונה: ספיידרמן עדיין יודע לטפס על קירות, אבל הסרט עצמו מתקשה להתרומם. יש אקשן, יש כוכבים ויש אפקטים עכשיו רק היה חסר קצת יותר קצב וקצת פחות 145 דקות.