לילה בצינור: הטרנד הכי מיוחד בתחום האירוח בישראל
- רומי רוטנברג
- 21 בפבר׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 22 בפבר׳
לא צימר ולא מלון - החופשה הכי רגועה שמצאתי
יש מקומות שמגיעים אליהם עם ציפיות ויש מקומות שמגיעים אליהם פשוט כדי לעצור רגע את החיים. לחוות נאות הגעתי בדיוק מהסיבה השנייה.
זה היה יום שישי אחר הצהריים. לא חיפשתי אטרקציות, לא מסלול טיול עמוס, ולא “חופשה מלאה תוכן”. רציתי שקט. כזה אמיתי. כזה שלא צריך למלא במשהו.
כבר כשנכנסתי למתחם (צוותא) הרגשתי את ההבדל. האוויר היה פתוח, שקט עמוק עטף את המקום, והמרחב מסביב נתן תחושה שהקצב כאן פשוט אחר.
ואז ראיתי את הצינור שלי.
הרגע שבו הבנתי למה כולם מדברים על המקום
מבחוץ זה נראה כמו צינור בטון, כזה שמכירים מאתרי בנייה. אבל כשפתחתי את הדלת, חיכתה לי הפתעה.
בפנים היה חדר זוגי אינטימי ונעים: מיטה נוחה, תאורה רכה, מיזוג, ועיצוב מינימליסטי שמשרה רוגע. משהו במבנה העגול יוצר תחושה עוטפת, כמעט כמו להיכנס לקפסולה קטנה של שקט.
במתחם יש 14 צינורות זוגיים כאלה, שנים מהם צינורות גבוהים עם קומת גלריה ומרפסת קטנה. מכל אחד מהם מרגישים את החיבור למרחב ולנוף שמסביב.
השירותים והמקלחות נמצאים במתחם חיצוני משותף, נקי מאוד ומסודר, חלק מהחוויה הטבעית של המקום.
המקום שמכריח אותך להאט - בלי לנסות
אחרי שהתמקמתי יצאתי להסתובב, וגיליתי שהלב של החווה הוא דווקא בין הצינורות.
ערסלים תלויים בין העצים, פינות ישיבה מפוזרות בכל פינה, שולחנות עץ גדולים, הכול מרגיש נינוח, לא מתאמץ, ולא מתוכנן מדי.
מצאתי את עצמי נשכבת בערסל “רק לכמה דקות”… וכשפתחתי עיניים כבר עבר כמעט שעה.
יש למקום נוף פתוח ומרחבים שממש גורמים לך לנשום עמוק יותר. זה לא רק שקט, זו תחושת מרחב.
לבשל יחד- כמו בטיול טוב
אחד הדברים שהכי אהבתי היה המטבח המשותף.
האורחים מביאים את חומרי הגלם שלהם, אבל במקום מחכה כל מה שצריך: כלי בישול, כלי הגשה, תבלינים, ציוד מלא, הכול מסודר ונוח לשימוש.
בערב בישלנו יחד, ואחר כך עברנו למתחם המנגל. לידו יש רחבה גדולה למדורות, וכשירדה הטמפרטורה המדורה הפכה למרכז הערב.
זו הייתה אווירה שקשה להסביר: אנשים שלא מכירים יושבים יחד, מדברים בשקט, בלי רעש, בלי לחץ. פשוט נוכחים.
המקום משתנה בין יום ללילה
במרכז החווה יש מבנה משותף גדול. ביום הוא חדר אוכל מואר, אבל בערב הוא הופך לסלון רחב עם תאורה חמימה ופינות ישיבה. שם הבנתי כמה המקום הזה בנוי ליצירת מפגשים, לא בכוח, אלא בטבעיות.
הבוקר שהעלה לי חיוך
אבל הרגע הכי קטן והכי מרגש, הגיע בבוקר.
כשיצאתי מהצינור, חיכו על שולחנות חדר האוכל מגשי ארוחת בוקר אישיים. על כל מגש היה רשום מספר הצינור.
מצאתי את המגש שלנו עם מאפים טריים, ירקות, גבינות וביצים טריות לבישול עצמי , ופתאום הרגשתי כמה תשומת לב יש במקום לפרטים הקטנים. זו מחווה פשוטה, אבל היא אומרת הכול על סוג האירוח כאן.
קצת טבע מסביב - או פשוט להישאר
אפשר לצאת מכאן לטיולים באזור, ויש לא מעט מסלולים קרובים, אבל האמת? לא רציתי לצאת.
רוב הזמן פשוט נשארתי במתחם. קראתי, ישבתי, דיברתי, ובעיקר נרגעתי.
החווה מיועדת למבוגרים מגיל 18, וזה מורגש מאוד באווירה השקטה והרגועה.
יש גם בריכה טבילה גדולה שבקיץ פתוחה לאורחים (מאפריל ועד אוקטובר), והיא מוסיפה עוד נקודת התרעננות.
הסיפור שמאחורי המקום
מאחורי חוות נאות עומדים בני הזוג לאה וגדי נחימוב, שהקימו את המקום בשנת 2003 מתוך רצון ליצור חוויית אירוח אחרת, מקום שמחבר חקלאות ותיירות, לא צימרים מפוארים, לא מלון אלא מקום פשוט, מחובר לאדמה, שמאפשר לאנשים לעצור.
הם בנו את החווה בהדרגה, בעבודה אישית, מתוך חשיבה יצירתית ושימוש בצינורות בטון כחומר גלם זמין. לאורך השנים המקום התפתח, אבל שמר על האופי המשפחתי והבלתי מתיימר שלו.
המקום שלא רציתי לעזוב
כשעזבתי למחרת, הבנתי משהו.
לא עשיתי שם “הרבה”. לא הספקתי אטרקציות, לא טיילתי שעות, אבל חזרתי רגועה יותר.
וזו אולי ההגדרה המדויקת לחוות נאות: זה לא מקום שבאים אליו כדי למלא את הזמן. זה מקום שבאים אליו כדי לתת לזמן להירגע.
ולפעמים, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.
לפרטים והזמנות: