כשהקנאה פוגשת גאונות: אמדאוס" בבית ליסין היא סערה שאי אפשר להישאר אדישים אליה
- noamazriblog
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
יש הצגות טובות. יש הצגות מצוינות. ויש הצגות שמצליחות לטלטל אותך מבפנים, להשאיר אותך מהופנט לכיסא ולגרום לך לחשוב עליהן עוד הרבה אחרי שהמסך יורד. ההפקה החדשה של "אמדאוס" בתיאטרון בית ליסין שייכת ללא ספק לקבוצה השלישית.
כבר מהרגע הראשון ברור שלא מדובר בעוד דרמה תקופתית "כבדה" אלא בחוויה תיאטרלית סוחפת, צבעונית, פרועה, ובעיקר מלאת חיים.
קרב הענקים שלא תיארתם לעצמכם
בלב העלילה עומד המאבק הדרמטי בין שני מלחינים , וולפגנג אמדאוס מוצרט, גאון צעיר, כריזמטי וחסר רסן, לבין אנטוניו סליירי, מלחין החצר המוערך שמגלה לפתע כי הכישרון האמיתי אינו שלו.
ליאור אשכנזי בתפקיד סליירי פשוט מהפנט. הוא מצליח להעביר את כל קשת הרגשות - הערצה, כאב, תסכול, ובעיקר קנאה צורבת בצורה מדויקת, אנושית ומטלטלת. מולו, טל גרושקה כמוצרט מביא אנרגיה מתפרצת, שובבות ילדותית וניצוצות של גאונות, שיוצרים יחד דינמיקה מחשמלת על הבמה.
זה לא רק סיפור על מוזיקה זה סיפור על אגו, פחד מהחמצה, התמודדות עם הצלחה של אחרים, ועל השאלה הנצחית: מה יותר חזק , עבודה קשה או כישרון מולד?
הפקה מודרנית, נועזת וסוחפת
הבימוי של רוני ברודצקי מעניק למחזה קצב עדכני ומלא חיים. הבמה נעה בין רגעים אינטימיים שקטים לבין סצנות גדולות, צבעוניות ואפילו פרועות, שמזכירות עד כמה התיאטרון הוא חוויה חיה ונושמת.
המוזיקה, התאורה, התלבושות והתנועה כולם משתלבים יחד ליצירת עולם בימתי עשיר ומרהיב שמצליח להרגיש גם קלאסי וגם מודרני בו־זמנית.
למה אסור לפספס?
כי זו לא רק הצגה על מוצרט זו הצגה על כולנו. על הרגע שבו אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. על הפחד לא להיות מספיק טובים ועל המחיר הנפשי של הצלחה.
"אמדאוס" מצליחה להיות בו־זמנית מרגשת, מצחיקה, דרמטית ומעוררת מחשבה , שילוב נדיר שהופך ערב בתיאטרון לחוויה בלתי נשכחת.
השורה התחתונה
אם אתם אוהבים תיאטרון איכותי, משחק ברמה גבוהה וסיפורים עם עומק רגשי - זו הצגה שאתם פשוט חייבים לראות. מדובר באחת ההפקות המרשימות, הסוחפות והמדוברות ביותר שעולות כיום על הבמות בישראל.
