כשהעבר חוזר לדפוק בדלת: “הולה צ׳או” הוא הסרט שיגרום לכם לצחוק, לבכות ולהתקשר למשפחה
- מיכל ברוטפלד
- 17 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
יש סרטים שמספרים סיפור, ויש כאלה שמרגישים כמו החיים עצמם. הדרמה הישראלית החדשה “הולה צ׳או”, שתעלה לאקרנים ב-19 בפברואר, שייכת בדיוק לסוג השני, סרט קטן במימדים, אבל גדול ברגש שמצליח לגעת עמוק בלב.
עם קאסט מרשים הכולל את פבלו רוזנברג, דנה אברהם סמו, ריף נאמן, שחר טבוך, שוש פוליאקוב, קווין רובין וכורל מלץ, מדובר ביצירה אנושית, מצחיקה ומרגשת שמזכירה לכולנו עד כמה המשפחה יכולה להיות מורכבת… ועד כמה היא גם הדבר הכי חשוב שיש.
תקציר העלילה - משפחה, נתק והזדמנות שנייה
מרסלו, בגילומו של פבלו רוזנברג, חי חיים שקטים בישראל, עד שהעבר חוזר אליו בבת אחת.
אחרי יותר מעשור של נתק, הוא מקבל הודעה מפתיעה מאחותו בארגנטינה: היא שולחת אליו לארץ את אביהם העיוור ואת אחותם בעלת הצרכים המיוחדים לתקופה שאיש אינו יודע כמה תימשך.
המפגש הלא צפוי מטלטל את עולמו של מרסלו, פותח פצעים ישנים, אבל גם מוביל למסע אנושי, מצחיק, מרגש ומלא חמלה על סליחה, קבלה ועל המשמעות האמיתית של להיות משפחה.
צוות שחקנים שמביא אמת למסך
הכוח הגדול של הסרט מגיע מהשחקנים שכל אחד מהם מעניק לדמותו עומק ורגש אמיתי.
פבלו רוזנברג בתפקיד מרסלו - מרגש, עדין וכובש
דנה אברהם סמו - מוסיפה חום והומור
ריף נאמן ושחר טבוך - מביאים רעננות ונוכחות חזקה
שוש פוליאקוב –- נוגעת ללב ברגישותה
קווין רובין וכורל מלץ- משלימים את הפאזל המשפחתי
השילוב ביניהם יוצר תחושה אותנטית, כמעט דוקומנטרית כאילו אנחנו צופים במשפחה אמיתית, עם כל הכאב, הצחוק והאהבה.
למה הסרט הזה מיוחד?
כי הוא לא מתיימר להיות גדול מהחיים , אלא בדיוק להפך.
הוא מצליח: לשלב הומור טבעי עם דרמה עמוקה, להציג סיפור אנושי אוניברסלי, לגעת בנושאים של סליחה, אחריות וקשר משפחתי, ולגרום לצופים להזדהות ולהתרגש באמת.
זה מסוג הסרטים שגורמים לך לחשוב על החיים שלך ועל האנשים שאתה אוהב.
ההמלצה שלנו חמה במיוחד
“הולה צ׳או” הוא סרט מרגש, כן ונוגע ללב שמצליח להיות גם מצחיק וגם כואב בדיוק כמו החיים.
זו יצירה עדינה אך עוצמתית שמזכירה לנו שהמשפחה, עם כל המורכבות שלה, היא המקום שבו הכול מתחיל – ולעיתים גם המקום שבו אפשר להירפא.
אם אתם מחפשים סרט ישראלי איכותי, אנושי ומלא נשמה זה אחד הסרטים הכי מרגשים שתראו השנה בקולנוע.
“הולה צ׳או” הוא לא רק סרט על משפחה אלא על הזדמנות שנייה, על קשרים שנשברים ועל האפשרות לתקן. זהו קולנוע ישראלי במיטבו: רגיש, מצחיק, אנושי ומלא לב.
