'זינגר' עולה על הרגליים – הצגה חדשה נרקמת בתאטרון הקאמרי
- noamazriblog
- 15 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות

השבוע הגעתי ל חדר החזרות של תיאטרון הקאמרי שהתמלא באנרגיה מחשמלת: השחקנים, הבמאי והתזמורת נפגשו כדי לתת חיים ראשונים ליצירה החדשה "זינגר". החזרה נפתחה בתחושת התרגשות גדולה, כזו שמבשרת על הצגה שלא תשאיר את הקהל אדיש. זו היתה פרזנטציה שמרגישה כמו התחלה של מסע דרמטי מוזיקלי, שבו ההיסטוריה נפגשת עם ההווה, והאמנות פוגשת את המציאות.
על ההצגה והתפאורה האנושית
"זינגר" היא היצירה המצליחה של העונה, דרמה מאת פיטר פלאנרי בבימויו של גלעד קמחי, מבוססת על חייו המטלטלים של פיטר רחמן – ניצול שואה שהקים אימפריית נדל״ן בלונדון. מתחילת החזרה היתה תחושת מתח חיה בחדר: היציאה מהצל של הזיכרון, אחרי השואה, ההתחדשות – לצד הכוחות האפלים של ההתעשרות והרמייה.

עמוס תמם – קול ודמות שמפעילים רגעים
עמוס תמם נכנס לנעלי פיטר זינגר בביטחון, תוך שהוא שולף תו דרמטי אחרי תו. הוא הצליח לקלוע אל הלב של הדמות – הגבר שנשבר ואחר כך בנה מציאות חדשה, דרקונית ומרהיבה. לצד תמם – שורה של שחקנים בולטים כמו נדב נייטס, רוי מילר, רמי ברוך ואחרים – שילבו את הקולות שלהם בחזית עם תזמורת המהפכה הקדושה שמנגנת בניצוחו של רועי אופנהיים.
שיתוף הפעולה בין הגוף האנושי לבימת ההזדהות מול הקהל, בין סיפור אישי לאומנות תיאטרלית, מתמזג בעיצוב תפאורה של ערן עצמון ותלבושותיה של אורנה סמורגונסקי. כל פרט מקבל כאן משמעות – החל בבובות בעיצוב יאנה מלישב וגילי קוזין־אולמר, תנועה של אביחי חכם, תאורה של אורי מורג ווידאו של עומרי רוזי, ועד לעיצוב הסאונד של ישי חממי.

מה שהתרגש – המלצה חמה
מי שמחפש ערב שיבחן לא רק את כישורי המשחק, אלא גם יחזיר אותו לשאלות עוצמתיות על מוסר, הישרדות וניצול – "זינגר" הוא הצגה שאסור לפספס. החזרה הזו, לפני שנפתחות הבמות לקהל, החלה לחשוף את העומקים, המתח והרגשות שלא כולם מוכנים להתמודד איתם – וזה רק חלק מהקסם.
אם תהיתם מה עומד מאחורי המילים שבעולם הפרטי של שחקנים ובמאים, בחדר החזרות – זו ההזדמנות הקסומה להציץ אל תוך תהליך היצירה ולהרגיש את הרגש, היופי, והכוח שניצבים מאחורי ההצגה.

