האופרה הישראלית מציגה: עונת ה-40 – מסע אמנותי מרשים בין יצירות מופת, בכורות עולמיות וחזון תרבותי ישראלי-בינלאומי
- מיכל ברוטפלד
- 23 באוק׳
- זמן קריאה 3 דקות
האופרה הישראלית פתחה היום באופן רשמי את עונת ה־40, עונה מיוחדת במינה המהווה ציון דרך משמעותי בהתפתחות התרבותית של מדינת ישראל. העונה מדגישה את מחויבותה העמוקה של האופרה להמשיך ולהוביל את תחום האמנות הבימתית הבינלאומית מתוך הקשר ישראלי ברור, והיא תכלול שבע יצירות אופרה מרכזיות המשלבות בין קלאסיקה עולמית, פרשנויות חדשות ובכורות ישראליות מקוריות.
העונה החדשה מדגישה שלושה צירים מרכזיים:
שיבה למקורות – הפקות מכוננות שהיוו אבני יסוד בהיסטוריה של האופרה הישראלית.
יצירה מקורית ישראלית – בכורות עולמיות המבוססות על סיפורים יהודיים ועל מחקר מוזיקלי-תיאטרלי חדשני.
שיתופי פעולה בינלאומיים – שיתוף אמנים, מנצחים ובמאים מהשורה הראשונה בעולם, לצד טיפוח כישרונות צעירים מתוצרת מקומית.
האופרות המרכזיות בעונת ה-40:
דידו ואניאס – הנרי פרסל
האופרה שתפתח את העונה היא גם האופרה הראשונה שהועלתה בישראל עם הקמת האופרה בשנת 1985. הפקה חדשה ומרשימה בבכורה עולמית, בבימויו ובעיצובו של סטפנו פודה, תשלב בין אסתטיקה בארוקית עמוקה לבין חזון במה עכשווי המושפע מן המיתולוגיה היוונית. העלילה עוסקת במלכת קרתגו, דידו, המתאהבת באניאס, גיבור טרויאני, ונאבקת בכוחות על־טבעיים המבקשים להפריד ביניהם. מדובר באחת מיצירות היסוד של האופרה האנגלית, הנודעת בעיקר בזכות האריה האלמותית "When I Am Laid in Earth".
חשיבותה לפתיחת העונה: סגירת מעגל אמנותית והצבת רף בינלאומי לפתיחה חגיגית ומורכבת של שנת ה-40.
יולנטה – פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
לראשונה בישראל תעלה האופרה האחרונה שחיבר צ'ייקובסקי. הפקה מקורית בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר. האופרה מתארת את סיפורה של הנסיכה העיוורת יולנטה, שחיה בבידוד מגונן ללא ידיעת מצבה האמיתי. מפגש המערער את תפיסתה מעורר בה כמיהה לחשיפה לאמת, לאהבה ולתודעה עצמית.
ממד אמנותי: שילוב בין עומק פסיכולוגי דרמטי לבין מוזיקה לירית עשירה, הבוחנת את כוחו של האור הפנימי האנושי.
הדיבוק – בכורה עולמית | יוסף ברדנשווילי
האופרה החדשה מבוססת על המחזה הקלאסי של ש. אנ-סקי, בבימויו של עידו ריקלין ובניצוחו של דן אטינגר. היצירה מציגה פרשנות מודרנית לסיפור היהודי הטרגי של לאה’לה וחנן – נשמה האוחזת בגוף האישה שאהב בחייו לאחר שנפטר. האופרה עוסקת בשאלות של אמונה, זהות, רצון חופשי וקונפליקט בין מסורת לתשוקה.
ייחוד: זוהי יצירה ישראלית מקורית שנכתבה במיוחד לעונה זו, ומייצגת התחדשות אמנותית משמעותית על הבמה הלאומית.
חליל הקסם – וולפגנג אמדאוס מוצרט
יצירת המופת של מוצרט תעלה בהפקה חדשה בניצוחו של אלכסנדר ג'ואל. העלילה משלבת בין סיפור פנטסטי, סמליות פילוסופית והומור תיאטרלי: מסעו של הנסיך טמינו להצלת הנסיכה פמינה חושף אותו לעולם של מבחנים רוחניים, מאבק בין חושך לאור וכמיהה לאמת.
חשיבות רפרטוארית: אחת האופרות האהובות ביותר בעולם – דוגמה למפגש בין אמנות גבוהה לנגישות לכל גיל.
סלומה – ריכרד שטראוס
בבימויו של איתי טיראן, יצירה זו תוצג בגרסה נועזת ופורצת דרך, בסגנון חזותי דרמטי. סלומה, נסיכה צעירה וחידתית, מתאהבת ביקוחנית ביוחנן המטביל ודורשת את ראשו. האופרה חוקרת את גבולות האנושיות והכוח, ושאלות של שליטה נשית בעולם של משטרים ויצרים.
ממד אמנותי: אחת האופרות המורכבות ביותר מבחינה מוזיקלית ותיאטרלית, וחלק בלתי נפרד מן הקאנון המתקדם של המאה ה־20.
נבוקו – ג'וזפה ורדי
אופרה הנחשבת לאחד מסמלי הזהות התרבותית היהודית, בשל מקהלת העבדים המפורסמת "Va, pensiero" שהפכה לסמל אוניברסלי של כמיהה לחירות. נבוקו מגולל את סיפור גלות בבל והמאבק בין כוח רודני לרוח חירות יהודית.
ממד לאומי: אחת האופרות המזוהות ביותר עם האופרה הישראלית ועם הקהל הישראלי לאורך השנים.
טוסקה – ג'אקומו פוצ'יני
העונה תחתם עם יצירתו הדרמטית של פוצ'יני, בבימוי חדש מאת עידו ריקלין. העלילה מתארת את המאבק בין אומנות, אהבה וכוח פוליטי מושחת ברומא של תחילת המאה ה־19. טוסקה, זמרת אופרה, מתמודדת מול שלטון עריץ המנסה לכפות את רצונו עליה.
משמעות סיכום העונה: סיום מרגש לעונה חגיגית, ביצירה עזה, מלאה דרמה ותשוקה אנושית.
סיכום מקצועי
עונת ה־40 של האופרה הישראלית היא עונה אסטרטגית המייצרת דיאלוג בין עבר להווה: חזרה ליצירות מכוננות, שילוב בכורות ישראליות מקוריות ושיתוף פעולה רחב היקף עם אמנים בינלאומיים. העונה מציבה את האופרה הישראלית בחזית התרבות העולמית, תוך הדגשת אחריותה החברתית והאמנותית.
האופרה הישראלית אינה מציינת 40 שנות קיום – אלא מנסחת פרק חדש בהתפתחותה כמוסד תרבות מוביל היוצר משמעות, מעורר דיון ומטפח יצירה מקורית.
העונה תיפתח בנובמבר 2025
מכירת הכרטיסים החלה