top of page

בין חומר לרגש: הצצה ראשונה לביאנלה שמספרת את הסיפור של ישראל דרך יצירה

  • noamazriblog
  • לפני 4 ימים
  • זמן קריאה 2 דקות
עבודה של ורד אהרונויץ -ילדה עם כנפים -צילום מיכאל לירן
עבודה של ורד אהרונויץ -ילדה עם כנפים -צילום מיכאל לירן

סיור מקדים בביאנלה לאומנויות ולעיצוב 2026 במוז"א חושף תערוכה עוצמתית, רלוונטית ומעוררת מחשבה על יצירה בעידן של שינוי

יש תערוכות שאתה נכנס אליהן כדי לראות עבודות ויש כאלה שאתה יוצא מהן עם תחושה שעברת חוויה. הסיור המקדים בביאנלה השלישית לאומנויות ולעיצוב 2026 ב־מוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב היה בדיוק מהסוג השני. עוד לפני הפתיחה הרשמית לקהל (20 באפריל), כבר היה ברור: זו לא עוד תערוכה, אלא אמירה.

נושא שמרגיש רלוונטי מתמיד: "מעשים וימים"

הביאנלה השנה שואבת השראה מהיצירה העתיקה של הסיודוס, אבל מצליחה להיות הכי עכשווית שיש. הנושא "מעשים וימים" לא עוסק רק בעבודה, אלא במהות של עשייה: יצירה כדרך להתמודד עם מציאות,

חומר ככלי לביטוי רגשי וחברתי, ועשייה כפעולה של חוסן, ולעיתים גם התנגדות. כמבקרת, הרגשתי שהקו הזה לא נשאר ברמה התיאורטית, אלא עובר כחוט השני בין העבודות.


"נקלע בדרכי"  רוני גולוס צילום- ויקטור פרוסטינג
"נקלע בדרכי" רוני גולוס צילום- ויקטור פרוסטינג

התערוכה המרכזית: עומק, מגוון ונוכחות

התערוכה המרכזית במרכז רוטשילד פשוט עצומה, למעלה מ־200 עבודות. אבל מה שמרשים באמת הוא לא הכמות, אלא המנעד: קרמיקה וזכוכית לצד וידאו-ארט, טקסטיל מסורתי בשילוב טכנולוגיות חדשות, עיצוב תעשייתי לצד עבודות מחקריות. התחושה: אין כאן גבולות ברורים בין אמנות, קראפט ועיצוב , וזה בדיוק העניין.

הכד: סמל פשוט עם עומק מפתיע

אחד האלמנטים שתפסו אותי במיוחד היה המוטיב החוזר של הכד בקומה העליונה.

בהתחלה זה נראה כמעט טריוויאלי, צורה מוכרת. אבל ככל שמתקדמים, מבינים שזה הרבה מעבר: כלי שמכיל, סמל של המשכיות, נקודת חיבור בין גוף, מקום וזמן. זה רגע שבו עיצוב הופך לרעיון.


האולם המרכזי- צילום דניאל חנוך
האולם המרכזי- צילום דניאל חנוך

חומר הוא לא רק חומר

אחת התחושות הכי חזקות מהסיור הייתה שהחומר עצמו "מדבר": טקסטילים שמספרים סיפורים של זהות, חומרים ממוחזרים שמגיבים למציאות סביבתית, עבודות שמרגישות כמעט כמו מחקר מדעי

זה לא רק "איך זה נראה" אלא למה זה עשוי ככה.

תגובה למציאות: יצירה בזמן משבר

אי אפשר להתעלם מהרקע שבו נוצרת הביאנלה הזו. והאמת? היא לא מנסה להתעלם.

העבודות משקפות: תחושת דחיפות, חיפוש אחר יציבות, צורך ביצירה כמרחב של ריפוי

זה לא כבד בצורה שמרחיקה אלא דווקא מחבר.


'מטאטאים  לרון  גולן וסרמן- באדיבות האמנית
'מטאטאים לרון גולן וסרמן- באדיבות האמנית

מעבר לתערוכה: חוויה שלמה

הביאנלה לא נשארת רק במרכז אחד, היא מתפרשת בכל רחבי המוזיאון:

  • ביתני קבע

  • חממות אקדמיות

  • סיורים ושיחי גלריה

  • פעילויות לקהל הרחב ולמשפחות

כלומר: לא רק לראות – אלא גם להשתתף.

סיכום אישי

יצאתי מהסיור עם מחשבה אחת ברורה: זו תערוכה שלא "רואים" אלא חווים דרך שכבות.

שכבה של חומר, שכבה של רעיון, שכבה של זמן ומקום, והשילוב ביניהן יוצר משהו שהוא הרבה מעבר לעיצוב.

אם אתם מתעניינים באמנות, עיצוב, קראפט או פשוט רוצים להבין טוב יותר את הרוח של התקופה זו אחת התערוכות החשובות של השנה.


'קו השבר  של איריס נצר באדיבות האמנית
'קו השבר של איריס נצר באדיבות האמנית


הביאנלה של שנת 2026, תלווה בקטלוג מחקרי מהודר בעברית ובאנגלית, בלוג ומדריך קולי כמו גם בפעילויות מגוונות, כגון סדנאות, הרצאות, שיחי גלריה, מפגשים עם אמנים, אירועים רב-תחומיים, מופעים, כנס בינלאומי, ושלל פעילויות בהשתתפות הקהל בבוסתן מוז"א על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל.

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב נערכת בשיתוף עם עיריית תל אביב-יפו.


מוז"א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב

פתיחה: 20 באפריל 2026 - נעילה: 30 בנובמבר 2026



 

"מעגלים פתוחים+ תמר ניקס- צילום  בעז נובלמן
"מעגלים פתוחים+ תמר ניקס- צילום בעז נובלמן


bottom of page