זה לא ספר ילדים, וזה לא ספר כלבים – זה משהו הרבה יותר יפה

ספר- סיפוריים לכלב לפני השינה- איור עוזי בנימין

יש רגעים קטנים כאלה, בסוף היום, שבהם העולם סוף־סוף מאט. האורות מתעמעמים, הטלפון בצד, והכלב שלי מתכרבל לידי – מחכה. לא לאוכל, לא לטיול. לסיפור. ככה בדיוק נכנס לחיים שלנו הספר סיפורים לכלב לפני השינה מאת איל אריאל, עם איורים של עוזי בנימין – וגילה לי מחדש כמה עמוק, מצחיק ומרגש יכול להיות הקשר בין אדם לכלב.

לא רק לכלבים – אבל בהחלט גם בשבילם

זה אולי נשמע כמו ספר ילדים, או ספר חיות חמוד, אבל מהר מאוד הבנתי שזה הרבה יותר מזה. זה ספר על יחסים. על הקשבה. על אהבה שלא צריכה מילים – אבל מקבלת אותן בשמחה. הסיפורים מסופרים מנקודת מבט אינטימית: הכותב מקריא אותם לכלבו האהוב, ארתור – גולדן רטריבר חכם וקשוב, שלא רק מאזין אלא גם מגיב, שואל, לפעמים אפילו מתערב בעלילה. וכשאתה מקריא את זה לכלב שלך, קורה משהו מפתיע: אתה מתחיל לדמיין שגם הוא מבין. שגם לו יש מה להגיד.

חוויה משותפת, לא טקס חד־צדדי

מצאתי את עצמי מקריא בקול, מחייך, עוצר רגע כדי ללטף, לפעמים צוחק ממש. הכלב שלי, מצידו, הרים אוזן, התקרב, נרגע. לא כי הוא הבין כל מילה – אלא כי הוא הבין את הכוונה.יש בסיפורים האלה הומור עדין, רגש כן, והמון חמלה. הם לא מתיילדים, לא מטיפים, ולא מנסים “ללמד”. הם פשוט מספרים – בגובה העיניים, בגובה האף הרטוב.

האיורים שמוסיפים שכבה של קסם

האיורים של עוזי בנימין לא רק מלווים את הטקסט – הם ממש מדברים איתו. יש בהם רוך, תנועה, והבעות קטנות שכל בעל כלב מזהה מיד. זה מסוג הספרים שעוצרים בהם רגע על ציור, כמו שעוצרים על משפט יפה במיוחד.

למי הספר מתאים?

האמת? כמעט לכולם.ילדים – שיאהבו את הסיפורים ואת הכלב שמדבר. מבוגרים – שימצאו שם נחמה, חיוך, וזיכרון של קשר פשוט וטהור, ובעלי כלבים – שיבינו פתאום שהם לא משוגעים כשהם מדברים אל הכלב שלהם בלילה.

המלצה מהלב (ומהזנב)

אם יש לכם כלב, ואם יש לכם לב פתוח – זה ספר שכדאי שיהיה ליד המיטה. לא כמשימה, אלא כמתנה קטנה לסוף היום.“סיפורים לכלב לפני השינה” הזכיר לי שהרגעים הכי משמעותיים לא תמיד גדולים או דרמטיים. לפעמים הם פשוט סיפור טוב, קול מוכר, וכלב שנרדם רגוע לידך.

ואם תשאלו אותי – הכלב שלי כבר מחכה לפרק הבא .

איור עוזי בנימין