תערוכת 'גוונים של תקווה': יצירות אמנות בהשראת המלחמה והתקווה מוצגות לראשונה בירושלים
תערוכת "גוונים של תקווה", המוצגת לראשונה במלון ממילא בירושלים, מציעה מבט חדש ועמוק על השפעת המלחמה ועל הדרך שבה ניתן לצמוח מתוך כאב וצער. התערוכה מתמקדת בפרשנויות אישיות של האמנים לאירועי השבעה באוקטובר, ומביאה לידי ביטוי את האופטימיות שמבצבצת מתוך השבר הגדול.
התערוכה היא יוזמה קבוצתית ייחודית, בה משתתפים אמנים ישראליים ובינלאומיים אשר יצרו במיוחד עבור התערוכה עבודות אמנות חדשות, המגיבות ומגיבות על התחושות של כאב ותקווה שנלכדו באירועים האחרונים. כל יצירה נבחרה בקפידה כדי לשדר את המסר של צמיחה מתוך הקושי.
האמנים המשתתפים בתערוכה:
אשד וינקלר: פסל ייחודי מקריסטל אוניקס, אשר יצר יצירה בהשראת משפחת ביבס. הפסל מעביר תחושות של תמימות ושבר, תוך שימוש בחומרים המבטאים עוצמה ויופי טהור.
אנה עייש: ציירת בינלאומית המציעה סדרת ציורים המתארים ציפורים כמריונטות. הציפורים, המצויירות בגוונים תמימים, מסמלות את תחושת חוסר האונים ואת הניגוד בין הכמיהה להחזרת החטופים לבין מציאות קשה ומעוררת רגשות.
אסתר כהן: אמנית אשר גילתה את אהבתה לאמנות במהלך משבר הקורונה. ציוריה מבטאים צבעוניות עזה ומריחת צבע בצורה שמשלבת אימפסטו עם נזילות צבעים, מה שמוסיף למרקם הציור מימד של דינמיות ואופי אישי.
גיל גורן: אמן פופ-ארט בינלאומי הידוע בעבודותיו המשלבות צבעים עזים ואופטימיות, יוצר יצירות שמחברות בין תקווה לתפילה, ומזכירות לצופה את השאיפה לעתיד טוב יותר
הילרי פיטן: ציוריה של פיטן, המתמקדים בדיוקנאות, מציגים סיפורים של אנשים שנשמעים רק בדממה. היא משתמשת בצבעי שמן על קנבסים גדולים, ומשלבת משיכות מכחול חזקות שמעניקות לכל דיוקן אופי ייחודי.
זיו רינגר: אמן ברזל העוסק בעבודות פיגורטיביות ואבסטרקטיות. הוא עושה שימוש בכלים של אינטליגנציה מלאכותית (AI) כדי לשלב בעבודותיו אלמנטים סוריאליסטיים והומוריסטיים, ולעיתים אף מקבריים, במטרה לעורר בצופה מנעד רחב של רגשות.
חנן שפיר: צלם שחוגג 58 שנה של יצירה מאז שקיבל מצלמה רוסית ישנה בגיל עשר. עבודותיו מבטאות חיפוש מתמיד אחרי הצדדים החיוביים והמשעשעים של החיים, תוך התמקדות בטבע ובאדם.
טל קלמן: אמנית המשלבת בינה מלאכותית ביצירתה, ויוצרת דימויים שעולים בעיניי רוחה על הקנבס. קלמן מתמודדת עם שינויי צבע, מרקם, חריטות ונזילות צבע כדי לשקף את עולמה הפנימי.
לאה גול: ציירת מוסלמית שהתנצרה ועלתה לישראל מאיסטנבול לפני שלוש שנים. יצירותיה מבטאות את הקשר בין המילים 'אני', 'כלום' ו'עין', ומשקפות את התקווה האישית שלה.
מתי חלילי: יליד קיבוץ משמר העמק, צלם המוכר בעבודותיו המתרכזות בתנועה, אור וצבע. חלילי מתעד את חיי הקיבוץ, עולם של שיתופיות שנעלם, ותפס את הרגעים המיוחדים שבטבע ובחיי האדם.
מלון ממילא בירושלים מהווה את הרקע המושלם לתערוכה זו, עם ההיסטוריה הארוכה שלו בתחום התרבות והאמנות. התערוכה, הנערכת במסגרת אירועי הקיץ של המלון, מציעה חווית צפייה ייחודית שמזמינה את הצופים לחשוב על כוח האמנות לשדר תקווה וליצור חיבור אישי עם האמנים ועם עבודותיהם.
· היצירות בתערוכה משתלבות במקצועיות עם השיח הציבורי הנוכחי ומזמינות את הצופים לשקול את האופן שבו האמנות יכולה לשמש כמעין ריפוי רוחני ותחושת תקווה, גם בתוך מציאות קשה.
המלון ממילא בירושלים משמש כזירה אידיאלית לתערוכה זו, בהיותו מלון המוביל תוכן תרבותי ואמנותי מאז ומתמיד. התערוכה מתקיימת בקומות L1 ו-R של המלון ומזמינה את המבקרים לחוות את החיבור העמוק בין אמנות למציאות הנוכחית. התערוכה פתוחה עד ה-30 בספטמבר, בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 11:00-16:00, ובכפוף לאירועי המלון.
אוצרת התערוכה: גלית צימבליסט , המוכרת בתחום האמנות, בעלת ניסיון עשיר ומגוון בעבודה עם אמנים ובמיצוי החזון האמנותי של תערוכות רבות. היא מתמקדת בקידום יצירות המשלבות חידוש ותחושת רלוונטיות עם זיקה עמוקה לאירועים עכשוויים ולמציאות החברתית והתרבותית.
האוצרת מביאה לתערוכותיה עושר של ניסיון, התלהבות ותשוקה לאמנות, אשר באות לידי ביטוי בתוצאה הסופית. עם גישה אינטואיטיבית ורחבה, היא מצליחה ליצור תערוכות שנוגעות בלבבות ובמוחות של הצופים, ובכך תורמת לקידום השיח האמנותי והחברתי של זמננו.
שיח גלריה בתאריך 20 בספטמבר, ומספקים הזדמנות נדירה לשוחח עם האמנים ולבחון את התהליך האמנותי שלהם מקרוב.
כתובת המלון: שלמה המלך 11, ירושלים.